מחסומים נפוצים בתקשורת:

תרגיל לניתוח מחסום אישי:

• כל אחד מתבקש לחשוב על מחסום בתקשורת שזיהה בזוגיות שלו:

• כתוב את המחסום על דף ואז חשוב על דרך אחת לפרק אותו.

אני רוצה לשתף אתכם במשהו שחוויתי:

לפני כמה שנים, נקלעתי למבוי סתום בזוגיות שלי. בעלי ואני היינו טובעים בשגרה וכל שיחה שהייתה נפתחת בינינו בנושאים חשובים – הילדים, הפרנסה, או אפילו דברים יומיומיים – הייתה נגמרת בריחוק ובתחושה שאף אחד מאיתנו לא באמת מקשיב.

אני זוכרת ערב אחד במיוחד. ישבנו יחד בסלון ואני אזרתי אומץ לשתף אותו במשהו שהעיק עליי זמן רב: "אני מרגישה שאתה לא באמת נוכח איתי, שאנחנו חיים זה לצד זו ולא באמת יחד." התגובה שלו הייתה קשה לי. הוא נראה פגוע ואמר: "אני עושה כל מה שאני יכול כדי לתמוך במשפחה שלנו, איך את לא רואה את זה?" ברגע ההוא, המילים שלו רק חיזקו את החומה שהרגשתי בינינו.

אבל באותו הלילה, החלטתי לעצור ולשאול את עצמי: מה אני מפספסת? אולי גם אני לא באמת נוכחת בשבילו? אולי אני עסוקה כל כך במה שאני מרגישה שחסר לי, שאני לא שמה לב לצרכים שלו? למחרת, החלטתי לנסות גישה אחרת. במקום להאשים או להדגיש את החוסר שלי, פניתי אליו ואמרתי: "אני יודעת ששנינו עושים את המקסימום שלנו, אבל אני מרגישה שאנחנו קצת מתרחקים. אני רוצה לנסות להבין איך אני יכולה לגרום לך להרגיש יותר נוח לשתף אותי במה שעובר עליך". זו הייתה הפעם הראשונה מזה זמן רב שהוא באמת עצר, הסתכל עליי ושיתף בכאב שלו. הוא סיפר לי שהוא מרגיש שגם הוא נאבק להחזיק הכל, שהוא חושש שאם יראה חולשה, אני לא אוכל להישען עליו.

ברגע הזה הבנתי ששנינו בעצם עומדים באותו מקום, רק שכל אחד מאיתנו ראה את הקושי שלו כ"גדול יותר". השינוי בגישה שלי – ממקום של ציפייה שיבינו אותי, למקום שבו אני מחפשת להבין אותו, – הפך את הדינמיקה שלנו.

לאט לאט התחילו שיחות פתוחות יותר, שבהן יכולנו לדבר לא רק על המטלות או על הבעיות, אלא גם על התחושות והפחדים שהסתתרו מאחוריהן. מפה פשוט הבנתי שלעיתים, מחסומים בזוגיות נובעים לא מהיעדר אהבה, אלא מהיעדר גישה נכונה לתקשורת. במקום לשאול "מה אני לא מקבלת?", כדאי לשאול: "מה אני יכולה לתת כדי לבנות את הקשר?" השאלה הזו הובילה אותנו לצמיחה משותפת ולתחושת קרבה שלא חווינו קודם.

מאז, בכל פעם שאני מרגישה מחסום בינינו, אני עוצרת ושואלת את עצמי: איך אני יכולה להיות גשר, ולא חומה?

שלכם, נחמה